#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. מדוע נאמר לקמן ששומר שיש לו עדים שנאנס יביא עדים ויפטר והרי שמא שלח בה יד? 	"תירצו התוס' (ד""ה שבועה) שיפטר משבועה שנאנסה אך ישבע שלא שלח בה יד. עוד תירצו שאינו נשבע שלא שלחתי בה יד אלא ע""י גלגול שבועה שלא פשעתי בה וכשיש עדים שנאנסה פטור לגמרי. ולר""ת שמפרש ששבועה שלא שלח בה יד היינו שלא אכלה פשוט שכשיש עדים שנאנסה אין מקום לשבועה זו, ולחשוש שמא שלח בה יד לעשות מלאכתו אין סיבה לחשוש."	"ב""מ תוס' ו."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. תקפה אחד בפנינו 1) כיצד מדובר 2) מה הם צידי הספק 3) ומה נפשט? 	"1) בשתק ולבסוף צווח לפני שיצא מב""ד.2) האם מדאשתיק אודויי אודי ליה או דלמא כיון דקא צווח השתא איגלאי מילתא דהאי דשתיק מעיקרא סבר הא קא חזו ליה רבנן.3) לא נפשט <sup>יח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יח.  כתב הרשב""א שלכן אין מוציאים מהתוקף ואם חזר השני ותקף אע""ג שחבירו צווח מתחילה ועד סוף יחלקו כמו שהיה הדין מעיקרא.</span>"	"ב""מ ו."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. שנים אוחזים בטלית ופסקו להם לחלוק ויצאו, וחזרו כשאחד אוחז בה וטוען שהשני הודה לו. 1) מה הדין ומדוע כשהשני טועןשהשכיר לו הטלית 2) ומה 	"1) הראשון נאמן, דאומריםהדין כשהשני טוען שחטף ממנו?לשני שלא מסתבר שעד עתה חשדתבו בגזלן וכעת השכרת לו בלא עדים. וכתבו התוס' (ד""ה אגרת) שאינו נאמן במיגו דאי בעי אמר תקפה ממני, דמיגו במקום עדים הוא דאנן סהדי שלא השכיר לו בלא עדים.2) השני נאמן <sup>יט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יט.  כתב הרשב""א  (ד""ה והאי)  דמאי הוה ליה למיעבד. ודעת הרמב""ם דאינו נאמן, דמימר אמרינן עד השתא לא תקפה ולא יכיל ליה, השתא היכי יכיל ליה.</span>"	"ב""מ ו. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. מדוע אמר שמואל לקמן שאם המשכיר מרחץ בא בסוף החודש כולו לשוכר והרי מוכח בסוגיין שאם תקפה מוציאין מידו? 	"תירצו התוס' (ד""ה פוטר) ששם נכנס בהיתר ולכן מועילה תפיסתו, אבל כאן לא בהיתר תפס אלא לאחר שנולד הספק <sup>כ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כ.  והרא""ש תירץ שמכך שלא בא עד סוף החודש ודאי הודה לו שלשנה השכירו ולא לחודשים.</span>"	"ב""מ תוס' ו: "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. כיצד ביארו התוס' את צידי הספק ומה נפשט 1) הקדישה בלא תקפה 2) ההיא מסותא דקם חד מינייהו ואקדשה? 	"1) דשתק בשעה שהקדיש וכשבא הגזבר צווח, אי אמרינן אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט והוי הקדש כתקיפה והשתיקה הוי הודאה או דילמא השתיקה אינה כהודאה דלמה יצווח בשביל מה שאומר. ונפשט דאינו קדוש דשתיקה אינה כהודאה.2) משום דהוה דינא כל דאלים גבר, ואם תקפה והקדישו בידו הוה הקדש ולא יוכל השני להוציאו מידי הקדש, הקדישו הוה כתקיפה והקדישה או דילמא לא אלים הקדש מתקיפה, ואפילו תקפה הרי ביד השני לחזור ולתוקפו, ונפשט שכל ממון שאין יכול להוציאו בדיינים אינו קדוש ומשו""ה אינה קדושה."	"ב""מ ו. - ז. ותוס' "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. הבא ראיה: 1) תקפו כהן מוציאים אותו מידו 2) עשירי ודאי ולא עשירי ספק 3) בקנין סודר מספיק להחזיק בחלק מהסודר. 	"1) דתניא הספיקות נכנסים לדיר להתעשר ואם תקפו כהן אין מוציאים אותו מידו נמצא זה פוטר ממונו בממונו של כהן.2) דתנן קפץ אחד מן המנויים לתוכם כולם פטורים ואי ס""ד ספיקא בר עשורי לעשר ממה נפשך, דאי בר חיובא הוא שפיר מעשר ואי לאו בר חיובא הוא נפטרו במנין הראוי.3) מדקתני עד מקום שידו מגעת קנוי לו ש""מ שמה שבידו כאילו חתוך מהשאר."	"ב""מ ו:-ז."		
